למרות שהיום כבר שומעים דיבורים על אינטרנט 3.0 (לא להילחץ – זה עדיין דיון אקדמי בעיקרו), רוב האנשים לא ממש מודעים להבדל המהותי בין אינטרנט לאינטרנט 2.0, אף שכולם נהנים ממנו.
בראשית ימי האינטרנט, אי-אז בעידנים החשוכים של שנות התשעים, אתרי אינטרנט היו סטטיים ביסודם. כלומר, התוכן בהם התעדכן או השתנה רק לעתים רחוקות. גרוע מכך – ברוב האתרים, הדבר היחיד שהגולש יכול היה לעשות הוא לקרוא את התוכן שהעלה בעל האתר. לכל היותר ניתן היה ללחוץ על קישורים לדפים אחרים או לאתרים אחרים. היום קשה להאמין, אבל אז התייחסו לכך כאל "אינטראקטיביות".
כל זה השתנה כשהאינטרנט עבר את המהפיכה לאינטרנט 2.0. ההבדל העיקרי באינטרנט החדש הוא שמרב התוכן הנצפה הוא תוכן שמועלה על ידי הגולשים עצמם, ולא על ידי בעלי האתר. פייסבוק אינם אחראים אלא לשבריר זעיר מהמידע היושב בשרתים שלהם, וכך גם יוטיוב ורוב האתרים הפופולאריים האחרים. מי שזוכר, אי אז בעבר מיקרוסופט ניסתה להקים אינציקלופדיה אדירה בשם encarta, אך לבסוף נכנעה וסגרה את הפרוייקט מפני שלא הצליחה להתמודד עם האינציקלופדיה שכולה 100% תוכן של הגולשים – הויקיפדיה.
גם אתרים "מוסדיים" יותר, שאינם מאפשרים העלאת תוכן חופשית, מרבים להשתמש במנגנונים שמאפשרים לאנשים להגיב ולשתף את התכנים של האתר. גם הם גילו שאנשים אוהבים שמאפשרים להם להתבטא, והאתרים שמאפשרים זאת, נהנים מתנועה גדולה יותר.
אז איך זה מתקשר לכתיבת ספר מצליח? פשוט. אם אנשים אוהבים להתבטא, אוהבים ששואלים אותם לדעתם, אוהבים להגיב – מדוע שלא תשתמשו באפשרות הזו כדי ללמוד מה הקוראים שלכם חושבים, מה הם רוצים לדעת, מה מעניין אותם ומה יגרום להם לקנות את הספר שלכם?
אפשר לעשות זאת באמצעות סקר באינטרנט, אפשר לעשות זאת בהזמנת תגובות לפוסט בבלוג שלכם או בדף הפייסבוק. אפשר אפילו להציע לאנשים להוריד חומרים שונים ולבחון לאורך זמן אילו מהחומרים זוכים ליותר הורדות ותגובות חיוביות.
בכל דרך שתעשו זאת, חשוב שתשאלו את הקהל שלכם מה הוא רוצה לקרוא. אתם עשויים להיות מופתעים מהתשובה. אבל בין אם תופתעו ובין אם לא, זה יעזור לכם לכתוב ספר מצליח יותר אם תעשו זאת.
